קבוצת המומחים שחקרה את עבודתם של הטריבונלים הפליליים לעניין יוגוסלביה ולעניין רואנדה הסבה תשומת לב להיבטים מסוימים של המשפט הפלילי הבינלאומי המתפתח , והדבר בולט גם בפסקי הדין של שני הטריבונלים . המשפט הפלילי הבינלאומי מתפתח במהירות והופך לענף משפטי בעל רמת תכונות ייחודיות גבוהה . הדין המהותי נגזר בעיקר מהסכמים בינלאומיים על בסיס המשפט הבינלאומי המנהגי , ובכלל זה דיני האמנות . האמנה בדבר הפשע השמדת עם וענישתו , אמנות ז ' נבה משנת 1949 והפרוטוקולים הנוספים משנת 1977 הם המרכיבים העיקריים . פעולה נתונה עשויה בהחלט להיכנס בגדר יותר מאחד מן המסמכים הללו , ולמעשה בגדר יותר מאחד מן הפשעים המנויים בסעיף . 5 חוקת רומא והמסמכים הנלווים אליה יהיו המקור העיקרי להליך אכיפה נגד יחידים , ואילו אכיפה בנוגע למדינות נותרת עניין פוליטי . סדר הדין הבינלאומי הפלילי הוא תערובת , שעטנז , של סדרי דין מן המשפט המקובל ומן המשפט הקונטיננטלי , אולי יש בו נטיית מה לכיוון ההליך הנגדיותי ( adversary ) של המשפט המקובל – ובכלל זה נטל ההוכחה הכבד המוטל על הקטגוריה ותפקיד פסיבי במקצת של השופט . קבוצת המומחים דיווחה כך : ...
אל הספר