ההבחנה היסודית בין משפט הסכמי ( , ( conventional law קרי כללים של המשפט הבינלאומי הבאים לידי ביטוי באמנה , ובין משפט מנהגי ( customary law ) היא כי עקרונית משפט הסכמי מחייב רק את בעלי האמנה , ואילו משפט מנהגי מחייב את כל הישויות הפועלות במסגרת הקהילה הבינלאומית שהוא מכוון אליה . ייתכן הבדל עצום ביישומו של כלל במקרים הרבים שבהם האמנה המתאימה מכילה הוראות בדבר הליך לפיקוח על פירושה או יישומה , ובכלל זה הליך ליישוב סכסוכים הנובעים ממנה . הוראות כאלה פועלות רק בין בעלי האמנה . להוראות כאלה אין מקבילה ישירה בעבור כללים מן המשפט המנהגי , המחייבים באופן כללי . קיימת מקבילה עקיפה אם כל אחד מהצדדים המעורבים בסכסוך קיבל על עצמו את סמכות השיפוט המחייבת של בית הדין הבינלאומי או את סמכותו של גוף אחר שהוסמך ליישב סכסוכים וכוחו מחייב ( ראו פרק ג § 3 . 05 להלן ) , אולם דבר זה נכון כיום רק למספר קטן של מדינות החתומות על חוקת בית הדין אשר קיבלו על עצמן את סמכות השיפוט שלו . כללי המשפט , אם מנהגיים ואם הסכמיים , מנוסחים בדרך כלל במונחים כוללניים שמתאימים לקהילה הבינלאומית כולה , או כשמדובר בכלל אמנה , כל...
אל הספר