א . בברכות השחר אין אומרים ׳שעשה לי כל צרכי׳ . ב . אומרים ׳ה׳ מלך׳ ובמקום ׳למנצח בנגינות׳ אומרים ׳על נהרות בבל׳ . ג . אין אומרים שירת הים אלא את הפסוקים הראשונים : ׳ויושע ה׳ ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים : וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה ה׳ במצרים וייראו העם את ה׳ ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו׳ , ובמקום ׳אז ישיר משה׳ אומרים פרשת ׳האזינו׳ . ד . בשחרית אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין , אבל חסידים ואנשי מעשה מתעטפים ומניחים בצנעה בבית וקוראים קריאת שמע , ואחר כך חולצים והולכים לבית הכנסת . ה . גם ביום אין אומרים ׳קדיש תתקבל׳ . ו . נוהגים להפוך את מעיל ספר התורה הפנימי כלפי חוץ . ז . אין נוהגים לפזר אפר על ספר התורה . ח . מדלגים בקינות על הבתים האחרונים שיש בהם ענייני נחמה . ט . אחרי התפילה נשארים יחידים לקרוא את כל ספר איוב . י . אחר הצהריים נוהגים בבתים שאחד מבני המשפחה קורא קינות שונות בערבית , ׳קצאת׳ : קצת חנה , קצת איוב , קצת עשרת הרוגי מלכות , קצת יוסף הצדיק וקצת ירושלים . 47 בשם ר׳ מסעוד מלול , ו׳ באב תשס״ח . 48 כמנהג שאר קהילות מרוקו ( נהגו העם , עמ׳ ...
אל הספר