׳כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן ... וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה׳ ( ויקרא כג , י – טו ) . מתח כפול מאפיין את הימים שבין פסח לעצרת , ימי ספירת העומר . מצד אחד , ימי הספירה מחברים בין שני חגים מרכזיים : בין פסח שבו יצאו ישראל מעבדות לחירות לבין שבועות שבו קיבלו את התורה ונכנסו תחת כנפי השכינה , ולכן יש מי שרואה בהם מעין חול מועד ממושך של חמישים יום , ומצד אחר , ימים אלה עטופים באווירה של דין , שיסודתה המשנה ׳בפסח נידונים על התבואה׳ והמשכה באבל על מיתתם של תלמידי ר׳ עקיבא לאחר החורבן , אבל הנמשך עד ל״ג בעומר . אווירת הדין המתוחה בימי הספירה לא נקשרה בקהילות תאפילאלת לאבל על מות תלמידי ר׳ עקיבא ; אבל זה לא היה בתודעתם של רוב אנשי הקהילה , ובמיוחד לא בקרב הנשים . אצל רוב התושבים היה מקובל שאלו ימים שמידת הדין מתוחה בהם , והסכנה מצויה בהם , אף על פי שלא הבינו את מהותה ואת גורמיה . אווירה זו מוסברת על ידי ר׳ יעקב אביחצירא בספרו ׳מעגלי צדק׳ על פי קבלת האריז״ל : יסודה של אווירה זו נעוץ במתח שבין ליל פס...
אל הספר