ימי האפייה של המצות הנמשכים כחודש מתאפיינים בהוויי מיוחד , כמעט כולו נשי . בכל בית מאפה שכונתי מתקבצות נשות השכונה להשתתפות באפייה . כל יום מיועד לאפיית כמות מצות של משפחה אחת , כך שתוך כארבעה שבועות מסתיימת האפייה של כ 20 בתי אב . כל הנשים באות עם בוקר לבית המאפה ללישת העיסה ולאפיית המצות . האפייה המשפחתית מסתיימת קצת לפני הצהריים . רקיקי המצות נערמים בסלים גדולים ומיוחדים לפסח , ובדחילו ורחימו נלקחים בידי בני המשפחה התורנית ונשמרים לכבוד פסח הקרב ובא . הנשים עושות הפסקה וסועדות את לבן בארוחת בוקר במיני תרגימה וכיסנין : כעכים , ביצים ותפוחי אדמה שלוקים ותה . משפחות ברוכות מסיימות את האפייה רק בסביבות השעה שלוש אחר הצהריים , והנשים מוזמנות לארוחת צהריים מאוחרת . התכנסות הנשים לשעה קלה זו לובשת אופי חברתי וכמעט חגיגי , שהרי הנשים משתתפות בחבורה גדולה רק במאורעות משפחתיים וחברתיים . בתום ההפסקה הנשים חוזרות למלאכת האפייה של המצות עד לפנות ערב .
אל הספר