בנוסף למצה הרגילה כל משפחה אופה גם מצה עשירה המכונה ׳רגאייף די אלבאיט׳ ( = מצות של ביצים ) . המצות עגולות , גדולות וקצת עבות . את העיסה של המצה העשירה הנשים לשות בקמח וביצים , על ידי טריפת ביצים ועירובן בקמח . מצה זו מיועדת לאורחים בפסח , או כששותים קפה . אבל היו כמה תלמידי חכמים שהחמירו על עצמם ולא אכלו מצה עשירה אלא אחרי פסח , וטעמם שמצה עשירה היא עבה , ויש חשש שכשנילוש הקמח בביצים שמא נשאר אבק קמח , מפני שאין הקמח נילוש היטב 3 השווה שו״ע או״ח , סימן תסב , סעיף ג : ׳מי פרות בלא מים אין מחמיצין כלל׳ , ושם סעיף ד : ׳מי ביצים ושאר משקים כולם הוו בכלל מי פרות׳ . אולם הרמ״א שם כותב : ׳אין נוהגין ללוש במי פרות׳ , ושני טעמים לדבר : א . מי פרות עצמם מחמיצים לדעת כמה פוסקים ; ב . שמא נתערב בהם מים ואז מחמיצים לדעת הכול ( משנה ברורה , שם סעיף קטן טו ) . רוב קהילות מרוקו אכלו מצה עשירה בפסח ( עטרת אבות , פרק כב , סעיף יב ) , חוץ מקהילת מראכש שבה לא אכלו ( זוכר ברית אבות , עמ׳ 90 סעיף ג ) . בביצים , ואותו אבק קמח שמא נתחמץ מחמת מגע מים או בשעה שנאכל במים שבפה . בפי אנשי קסר א סוק המצות קרויות ׳א...
אל הספר