ובניסוחיה המתמטיים פיסיקליים יש גם משמעות ערכית . פסקה זו עוסקת במעורבות האלוהית במשמעות המוסרית של החוקיות הקוסמית . משמעות כזו טעונה אמנם ניתוח מעמיק . אבל החותם האלוהי בקביעת משמעותה של החוקיות הטבעית הוא ברור . באחת : חוק הטבע משקף רצון אלוהי תכליתי . הרי״ד חידש , שנוכחות אלוהית קיימת גם בנוסחה המדעית , דהיינו בעולמו המתמטי פיסיקלי הסגור של המדען . עניינה של הנוכחות הזו הוא המשמעות והתכליתיות של היקום הטבעי . דיוניו של הרי״ד אינם עוסקים בנוכחות ישותית של האלוהות . כבר בתחילה הצהיר , כי בדברו על אימננצייה הוא מתכוון לפעילות האלוהית ולא לנוכחותה הממשית . כאשר דיבר על הנוכחות האלוהית בתופעות הטבע הייתה כוונתו שתופעות אלה ׳נולדו מן ה actus האלהי , שהוא קדמון ויוצר , בעל רצון ומלא משמעות׳ . הרי״ד הציג את הטבע כעדות ) טבעית , מוסרית , של משמעות ( על הפעילות האלוהית . הנוכחות האלוהית היא חותמו של הרצון האלוהי הטבעי והמוסרי . הוא הרחיק מהנוכחות האלוהית את המעורבות האונטולוגית . מעתה ניתן להגדיר ביתר דיוק את משמעותה של האחדות האלוהית . ואכן לאחר קביעת הגדרים של הנוכחות האלוהית פנה הרי״ד לב...
אל הספר