פרק ראשון אופי וייעוד

הספר ׳עבודה שבלב׳ הוא עד כה עבודתו המרוכזת והחשובה ביותר של הרב סולובייצ׳יק על ההיבטים העיוניים של התפילה . בפרק זה בכוונתי להתחקות אחר ההצהרות והפרשנויות על מטרתו ואופיו של החיבור הן מצד מחברו הן מצד חוקריו . לאחר סקירה קצרה של מבנה החיבור אעסוק בהצהרתו של הרי״ד עצמו על אופיו , הצהרה שהוצבה בפתח החיבור . לבסוף אבחן בחינה ביקורתית פרשנויות אחדות של אופיו של החיבור ושל מטרתו . ( א ) ׳עבודה שבלב׳ : מבנה ׳עבודה שבלב׳ הוא חיבור פנומנולוגי מובהק . הוא איננו עוסק בתפילה כשלעצמה אלא בתודעת התפילה . הוא איננו עוסק בפנייה לאלוהות אלא בתודעת הפנייה לאלוהות . התפילה נתפסת כאקט אינטנציונלי מובהק , ואנו נעסוק בהרחבה בפרקים הבאים במשמעותה של תפיסה זו . רק לעתים סטה החיבור מהכתיבה הפנומנולוגית וחרג לכתיבה קיומית . דוגמה לחריגה כזו היא פתיחת הספר . המסגרת של הספר כולו היא פנומנולוגית , ויש לה השלכה ברורה גם על מבנה הפרקים כפי שנראה להלן . כתיבה ועריכה ׳עבודה שבלב׳ מוקדש , כאמור , לשרטוט קווי התודעה הדתית על פי שתי סוגיות : תפילה ) בעיקר תפילת העמידה או ׳שמונה עשרה׳ ( וקריאת שמע . הרי״ד טען , כי שתי הס...  אל הספר