תוניסיה גולת תוניסיה היתה המרכז הרוחני - תורני של יהדות צפון אפריקה בין המאה השמינית למאה האחת - עשרה . חכמי קירואן זכו להכרה מגאוני בבל , ובהמשך פעלו בקרבה גדולי תורה כרבנו חננאל – פרשן התלמוד הנודע . קהילות אלו נחרבו עד היסוד עם עלייתה לשלטון של כת האל - מווחדון במאה השתים - עשרה . לאחר גירוש ספרד התיישבו בתוניסיה אנשי הלכה ותלמוד רבים כרבנים אברהם זכות , אברהם בן בקראט הלוי ומשה אלאשקר . תרומה משמעותית להתפתחות התורנית יש לזקוף לרבנים מסעוד אלפאסי ושלמה פרץ אשר הגיעו ממרוקו לתוניסיה במאה השמונה - עשרה והחלו ללמד בה תורה . תוך זמן קצר הצליחו להביא להתעוררות דתית . החיד " א , בביקורו בתוניסיה ב - , 1774 תיאר בהתלהבות את התרשמותו מגדולת רבניה ולימודם המעמיק , וכן את תמיכתם הנדיבה ביהודי ארץ ישראל . על פי עדותו , מאה שנים קודם לכן , באמצע המאה השבע - עשרה התחוללה מהפכה חינוכית בהנהגת הרבנים צמח צרפתי , אברהם הכהן ואברהם טייב , שעיקרה מעבר מלימוד גמרא עם רש " י ללימוד מעמיק של התלמוד עם בעלי התוספות . בשיטה החדשה , ניתוח הסוגיה התלמודית לא נועד לשם הסקת מסקנות הלכתיות הלכה למעשה . שיטה ז...
אל הספר