תשובתו של ביאליק היתה מדהימה : " ילדים צוחקים הם מקור ההשראה הטוב ביותר ליצירה שלי . " פתאום הבנתי שילדים צוחקים הם המקור ליצירה . ליצירה לאומית , קהילתית . שילדים שמחים הם יעד , מטרה , חלום , חזון . ילדים שמחים הם ילדים לומדים . הם ילדים שפוקחים עיניים ובוחנים את הסביבה בעין טובה . ילדים שמחים הם ילדים שמוכנים להתגייס למען הזולת , לתת מעצמם . ביאליק ראה בילדים צוחקים מקור ליצירה . גם אנחנו , במערכת החינוך , צריכים לעשות הכ ל כדי שהילדים שלנו יהיו צוחקים , שמחים , גאים בעצמם ובטוחים בעתידם . לשם כך , עלינו לעשות הכל כדי שהמורים שלנו יהיו שמחים , צוחקים . זה תלוי במעמד הציבורי ובכבוד שנרכוש להם , בשכר הוגן וראוי , בסביבת עבודה מכבדת , ובאוטונומיה פדגוגית . הבו לנו מורים שמחים ! מגיע להם ולילדים שלנו . המורה מכיתה א' בשורה הראשונה בטקס חילופי השרים , ליד אמא , אשתי והילדים , ישבה המורה טובה . היא היתה המחנכת שלי בכיתה א ' . נזכרתי בסיפור חסידי שקראתי פעם ועשה עלי רושם . הרבי הגדול מגור לא נהג לעמוד בפני מוריו ורבותיו , אף על פי שלמד מהם תורה . מעמדו כרבי חייב אותם לנהוג בו כבוד - לא כבוד...
אל הספר