נוכחת . הכיתה איננה מציאות מנותקת מההתרחשות , היא רק הקדמה למפגש עם החיים . נוגעים בלמידה , שרים אותה באוטובוס , "רואים את הקולות " . כבר סיפרתי על ברוך יעקבי , מנהל נפלא , מנהיג חינוכי המוביל את בית הספר הממלכתי - יסודי " עין הים " בחיפה . ברוך , מלא הוד ואון , עשייה מופלאה שיש בה הרבה מאוד מקוריות והבנה מעמיקה , שולח את התלמידים שלו לשפת הים , קרוב לבית הספר . כשהם לומדים את ספר בראשית , כשהם מדברים על ההפרדה בין הים ליבשה , הם יורדים לחוף ומשרטטים את קו החוף , בוחנים את הגבול שבין ים ליבשה , נרטבים . משחקים עם הגלים ושוחקים . " מחויבות אישית " איננה פרויקט או תכנית חיצונית לשדר ה המרכזית של הלמידה . מחויבות אישית צריכה לצמוח מתוך הלמידה , היא צריכה להיות אחת מהדרכים להערכה של הלומד , להעמקת המפגש שלו עם תחומי הלמידה . מחויבות אישית היא לא רק פעילות בתחומי החסד והעזרה , אלא גם פעילות שיש בה אקטיביזם חברתי . אם מטלת הביצוע בבחינת הבגרות עוסקת באנשים עם מוגבלות , במעמדם של עובדי קבלן או בצמצום פערים , המחויבות האישית של הפרט יכולה להיות גם פעילות המבקשת לשנות מדיניות , לעורר דעת קהל , ...
אל הספר