מקור ראשון , י " ד בתשרי תשע " א , 22 . 9 . 2010 ההבדל בין הפלשתינים בגליל לפלשתינים בשומרון , ההופך את האחרונים ל " אוכלוסייה עוינת " שאינה רוצה בשלטוננו , לא נעוץ בהם אלא בנו : בשדר שהמדינה מקרינה להם אני לא תומך ברעיון ההגיוני של אביגדור ליברמן לוותר על ואדי ערה במסגרת חילופי שטחים עם המדינה הפלשתינית . ראשית כי אני מקווה בכל לבי שהמדינה הפלשתינית לא תקום , ושנית כי אני כופר בכל קונספציית ההפרדה - בין חלקי ארץ ישראל , בין יהודים לערבים , בין ערבים לערבים - ומייחל ליום שגדר ההפרדה האימתנית תפורק . אבל אני מקשיב בעניין לזעקות השבר וביטויי הסלידה והגינוי לנוכח ההצעות של ליברמן . הם מבטאים באופן הכי מגוחך את הבלבול וההסתבכות הזהותית של הישראלי הנאור . אסור לומר שהערבי הישראלי מבקה אל - גרבייה ובן דודו מבקה א - שרקייה שייכים לאותו עם : זו גזענות . מותר לישראל לסגת ממקומות שגרים בהם יהודים ישראלים : זו התקדמות . אבל חס ושלום לסגת ממקומות שיושבים בהם ערבים ישראלים : זה פשיזם . מותר לומר שצריך לחלק את הארץ בין שני העמים היושבים בה , וברור שאחד משני העמים האלה הוא העם הפלשתיני , אבל מיהו העם...
אל הספר