הסיפור כפי שעולה לפני הקורא הוא של משפחה במשבר אמון . האישה , גומר בת דבליים , מחפשת אהבה . לאחר שנולדו שלושת הילדים ) שעל שמותם ומשמעותם נעמוד בהמשך ( הבית נכנס לתקופה של סכסוך ההולך וגובר בין הנביא לאשתו . באחד מרגעי הזעם שלו הוא מתפרץ על הילדים ואומר : ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה . פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא . ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה . כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי ( ב , ד - ז ) . ענן כבד מרחף בבית הזה . הילדים הם רק הקורבן למתח ; לא הם החוטאים ולא בהם האשם . האיש הנבגד בטוח שהאישה שזנתה מראשית דרכה ממשיכה לזנות גם תחתיו . כל קשר האישות אינו אלא טעות כי מעולם לא היתה מיוחדת ונאמנת רק לו . בעת זעמו של האיש הוא מאיים לפגוע באשתו הבוגדנית , להתעלל בה ולהציגה לראווה לעיני כול . בצעקתו ובחרון אפו הוא מגלה לנו טפח ממה שאומרת האישה - " אלכה אחרי מאהבי " . היא חותרת בתוך הבית למצוא נתיבות של אהבה וכלל אינה מוצאת . היא מדמיינ...
אל הספר