היה והמשא - ומתן יחודש ואף יתקדם , מוצע כי הוא יתנהל על בסיס הסכמה כי מה שמוסכם - מיושם . כך תוחלף הנוסחה הבסיסית ששימשה את הצדדים במשא - ומתן על הסדר הקבע , " שום דבר אינו מוסכם עד שלא הכל מוסכם , " ששימשה את כל הממשלות והנושאים ונותנים מטעמן עד כה , במתווה שמאפשר הגעה להסדרי מעבר ולהסכמים חלקיים ומדורגים . כך ניתן יהיה להתקדם בנושאי הליבה הטריטוריאליים והביטחוניים , מבלי שהדיון בסוגיות ירושלים והפליטים מעכב התקדמות . ואולם , בהיעדר דיאלוג מדיני מהותי , ובמועד שעליו תחליט ישראל נוכח הסחף אל מציאות של מדינה דו - לאומית , מוצע להתקדם בצעדים חד - צדדיים אחראיים ומבוקרים של ישראל , על - פי האינטרס הלאומי ארוך הטווח שלה . בהכנה ובתיאום נכונים מבעוד - מועד , תוך הבהרת כוונות לפלסטינים , יש לקוות כי הפלסטינים ייווכחו לדעת שישראל אינה מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית . נוסף על כך , המשך הבנייה בגושי ההתיישבות ישדר שמוטב לכולם לחזור למשא - ומתן , מכיוון שבהיעדרו תתקבע מציאות של שתי מדינות שהקו המפריד ביניהן הוא תוואי גדר הביטחון , או כל תוואי דומה שישראל תחליט עליו , תוצאה בלתי - רצויה עבור הפלסטינ...
אל הספר