" הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותחתור להסכם שלום עם הפלסטינים ועם כל שכנינו , תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים , ההיסטוריים והלאומיים של ישראל . אם יושג הסכם כזה הוא יובא לאישור הממשלה והכנסת ואם יהיה בכך צורך על - פי דין , למשאל עם . " כך נקבע בקווי היסוד של ממשלת ישראל ה - 34 שהושבעה בכנסת ב - 14 במאי . 2015 מדובר בניסוח עמום למדי , שאינו מאזכר את מתווה שתי מדינות לשני עמים . ויחד עם זאת , הוא מאפשר - אם תרצה בכך הממשלה הזו , ממשלה צרה הנשענת על קואליציה של 61 ח " כים בעת כתיבת שורות אלה , ליצוק תוכן ממשי לאמור בו . הסטטוס קוו באשר להתנחלויות , ובכלל , הוא אשליה מרדימה ומסוכנת : הזירה האזורית מורכבת , דינאמית , בלתי - יציבה , וההסכם שחתמו באחרונה המעצמות עם איראן משנה שינוי טקטוני - ולא לטובת ישראל - את המאזן הגיאו - אסטרטגי באזור . הזירה הבינלאומית מתכנסת סביב הנרטיב הפלסטיני . והתהליך המדיני בין ישראל לבינם אינו מעניין איש . ובה - בעת , רוב הציבור , ואפילו הרוב בכנסת הנוכחית , עדיין תומך - במידה רבה של ספקנות - בהסדר שיתבסס על העיקרון של שתי מדינות לשני עמים . בשפת המעשה , הרוב בעד ל...
אל הספר