השלטון בישראל נמנע זה עשרות שנים מלקבוע עמדה ברורה ומדיניות ביחס לסוגיית ההתנחלויות , ובמבט שטחי נראה כי זו אינה סוגיה בוערת בשיח הציבורי . ואולם , בצומתי הכרעה מדיניים - כמו ההתנתקות או התקדמות במשא - ומתן עם הפלסטינים - היא מתעוררת במלוא עוצמתה ומעצבת השקפות עולם של גורמי כוח בחברה . הימנעות זו מנקיטת עמדה של רוב הממשלות , שכיהנו מאז תחילת מפעל ההתנחלות , משפיעה על יכולת החברה בישראל להגדיר ערכים לאומיים ועל יכולת המדינה להגן עליהם , לקדמם ולהשתמש בהם בהתמודדויות עם אילוצים מדיניים ואסטרטגיים מבית ומחוץ . האם ישראל מסוגלת ליישב מורכבות זאת מבלי להידרדר לעימות פנימי אלים וקשה ומבלי ללבות דה - לגיטימציה נגדה בזירה הבינלאומית ? ארצות הברית והקהילה הבינלאומית רואות בהתנחלויות מכשול לשלום ומבקרות בשל כך את ישראל בחריפות . מבחינה פנים ישראלית משקפות ההתנחלויות התנגשות בין שתי תפיסות עולם מנוגדות , שלכל אחת מהן נרטיב שונה ביחס לאופי המשטר , מעמד שלטון החוק , גבולות המדינה והנורמות החברתיות הרצויות בה . התנגשות זו מזמנת לפתחם של ממשלות ישראל , צה "ל ומערכת הביטחון אתגרים נורמטיביים ואתיים , ...
אל הספר