עד כה ראינו שכאשר השלטון המרכזי של היהודים בישראל לא הצליח להכיל את המחלוקות שצצו בקרב העם , הסכסוכים הפנימיים הביאו לבסוף להחרבת השלטון היהודי העצמאי ולהפצתו של העם לכל עבר . שונה היה המצב אלפיים שנה לאחר מכן : ההנהגה היהודית העצמאית שקמה בארץ ישראל בראשית המאה ה - 20 דווקא הצליחה להתמודד עם חילוקי הדעות והפילוגים הפוליטיים שנוצרו בעם ששב אל ארצו לאחר אלפי שנות גלות , ובעיקר עם היווצרותם של ארגונים מזוינים , שכל אחד מהם ייצג צד בוויכוח הפוליטי . עוד בימי השלטון העותמני קמו כמה ארגוני מגן עבריים , כמו " בר גיורא" ו " השומר " . ב - , 1920 אחרי כיבוש הארץ בידי הבריטים , הטיל " ועד הצירים" של ההסתדרות הציונית על זאב ז ' בוטינסקי לעמוד בראש ארגון צבאי שיגן על יהודי ירושלים . תקופה קצרה לאחר מכן החליטה גם ועידת ההסתדרות להצטרף למאמץ הביטחוני ולהקים את ארגון " ההגנה " , שמראשיתו היה נתון להשפעתה של תנועת העבודה . ראשי הארגון סברו שהוא צריך להיות הארגון היחידי שירכז את המאמץ ההגנתי ביישוב , אולם לא הכול קיבלו את הגישה הזו , וההסתדרות נאלצה להתמודד עם קבוצות שונות בתוך תנועת העבודה , אשר החזיק...
אל הספר