זיקה הדוקה מתקיימת בין ההידרדרות לשיח אלים ולחופש שנוטלים לעצמם ארגונים , קבוצות ויחידים להסית ולהתפרע , לבין תופעות מכוערות אחרות של שחיתות ציבורית , אלימות וגזענות , ושל אדישות לעוני , וחוסר חמלה כלפי האחר , החלש . אלה פנים שונות של בעיה אחת . מה הקשר בין אלה לבין הכיבוש ? כאשר הפעלת כוח כדי לשלוט באוכלוסייה שאינה חלק אינטגרלי מן המדינה הריבונית , היא עניין שגרתי , המעבר לאירועים של אלימות הוא בלתי - נמנע . במיוחד כאשר האוכלוסייה הזו , בחלקה , מוסתת , אלימה , ומוציאה מקרבה מחבלים צמאי דם . המעבר מתופעות של אלימות לאלימות כתופעה גם הוא אך טבעי , בהתחשב במשך התקופה של יחסי כובש - נכבש שהיא כיום הארוכה ביותר על פני כדור הארץ . הדבר משפיע כמובן לרעה על היחסים בין אזרחי המדינה היהודים לאלה הערבים . מאליו מובן , כי לכל אלה גרמו תהליכי עומק חברתיים , כלכליים , דמוגרפיים ואחרים , כמו גם השפעות של מגמות עולמיות כגון הרשתות החברתיות , שאינם קשורים לשאלת גבולותיה של המדינה או לכיבוש . אך אין בכך כדי לשנות את הנתונים . השחיתות הפוליטית במדינת ישראל גוברת ועולה . בשנים האחרונות אנו נחשפים בתכיפות...
אל הספר