כשהתפרסם בהמשכים המאמר ' על דרכו של ז ' בוטינסקי ברומן ' במוסף ספרותי של ‘ הארץ ‘ , הפנו אלי כמה מקוראיו שאלות . פרק מילואים זה נענה לשתי העיקריות שבהן . ראשית , אם תיאור העמדות הרוחניות , האסתטיות והתרבותיות של ז ' בוטינסקי , כמו שהוא מצטייר במאמר , נכון הוא , כיצד אפשר ליישב עמדות אלה עם פעולתו ומשנתו של המחבר כאיש הפוליטי , המנהיג הציוני המובהק , ממשיכה ומפתחה של תורת מדינת היהודים ( הוא היה אומר המדינה העברית ) ההרצלאית , התאורטיקן ומיישמה של הציונות האקטיביסטית . שנית , שוב , אם נכון התיאור , בייחוד בכל הנוגע לגישתו של המחבר לספרות בכלל ולסיפורת בפרט , מה אפשר ללמוד ממנו על יחסו של ז ' בוטינסקי לספרות העברית בת זמנו . שתי השאלות ראויות לדיון נרחב , אולי למאמרים נפרדים — כל עניין לגופו ; אולם תשובותינו כאן אינן באות אלא למלא במידת מה את מה שהוחסר או רק נרמז במאמר , ולכן יהיו קצרות וכלליות , ולא יסתמכו הסתמכות מלאה על כתבי ז ' בוטינסקי ואיגרותיו העשויים לסייע בהבהרת עניינים אלה . דיונים נפרדים , נרחבים ומתועדים יותר , אולי ייערכו בהזדמנויות אחרות . נתחיל בשאלה השנייה דווקא . יחסו של...
אל הספר