22 לוגיקה של צבירת מידע: אלגוריתם, יישום ומשמעות

בפרק זה נסכם את הלוגיקה של צבירת מידע שפיתחנו בשני הפרקים האחרונים . הדוגמה של תוצאות בחינות של תלמידים היא כמובן רק דוגמה טיפוסית למערכת היסק בחשיבה היומיומית . כפי שראינו , היא בעצם מייצגת צבירת מידע בכל תחומי החיים , כמו במדע , במשפט וגם בחיי היומיום . בכל ההקשרים הללו אנחנו מנסים לקחת דוגמאות ידועות וללמוד מהן מסקנות שעדיין אינן ידועות ומבצעים אלימינציה של הסברים , כמו שלמדנו מפרנסיס בייקון . בכל דוגמה אנחנו בוחנים מה התכונות המיוחדות שלה ובאמצעות אלימינציה מסיקים איזו מכל התכונות הללו רלוונטית להיבט שמעניין אותנו . התהליך הזה מתאר אם כן תהליך כללי של צבירת מידע על סמך דוגמאות , כלומר אנלוגיה ואינדוקציה . זוהי הלוגיקה של החשיבה היומיומית האמפירית . יש להבין שברמה העקרונית גם האמון שלנו באדם שאומר לנו מה השעה או איך להגיע למקום כלשהו ( ראו דוגמאות בפרק 1 ) נוצר בדיוק באותה צורה . הניסיון המצטבר שלנו משווה בין בני אדם שונים שנתנו לנו תשובות שונות , וגוזר מתוך כך במי ניתן לתת אמון ( 1 ) ובמי לא ( . ( 0 כאן התהליך כמובן מורכב ומסובך בהרבה , אבל ברמה העקרונית אין סיבה לחשוב שזה לא מתנהל...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)