להעמיד אותה למבחן אמפירי . לעומת זאת , כיום זה נראה לנו מובן מאליו שלא ניתן לטעון טענות על העולם שלא על בסיס תצפית . אצל כמה מדענים והוגים אינטואיציה היא כמעט מילה גסה ( שלא בצדק , יש לומר ) . הדבר מזכיר לי הסבר שקראתי פעם על הביטוי " מפי הסוס " , שפירושו עובדה שמובאת ישירות מן המקור . מלומדים בימי הביניים דנו והתווכחו רבות מה מספר שיניו של סוס . יום בהיר אחד , מישהו מהם עלה על רעיון מבריק : הוא פשוט הסתכל בפיו של סוס וספר את השיניים . המספר הובא לפני חבריו ישירות " מפי הסוס " , ובכך תם הוויכוח . הם כנראה היו צריכים לחפש שאלות חדשות , כמו למשל כמה מלאכים רוקדים על ראש סיכה . לזה כנראה לא הובאה להם תשובה מפי הסוס . במבט לאחור ניתן לומר שהתפיסה הרווחת עד פרוץ המדע המודרני ( בערך בתחילת העת החדשה , סוף המאה השש - עשרה והלאה ) היתה רציונליסטית . החשיבה נתפסה כמקור מהימן לתובנות ולמידע על העולם . גישה זו לא אפיינה רק את אריסטו ואת אנסלם , אלא את ההגות האנושית בכלל עד העת החדשה . אבל בסוף ימי הביניים ובתחילת העת החדשה החל להתגלע שבר גדול בפילוסופיה הרציונליסטית . האמון בחשיבה הטהורה ( לוגיקה...
אל הספר