מהחול שדבק בהם בקן . הם שוחים לעבר החוף ומשמיעים קולות ציוץ . ההורה הזכר מתקרב לנקבה והיא מקדמת את פניו בקול נהמה נמוכה . הצאצאים אינם מתפזרים במשך & - 6 שבועות , שני החורים נשארים קרוב למשפחה , מגנים על צאצאיהם מפני תנינים אחרים ומפני טורפים . מניסויים מתברר שגם הזבר , אם רק יזדמן לו , ייקח את הצאצאים בפיר וישימם במים . חרא עשרי גם לשבור ביצה כדי לשחרר את הצאצא . הוא לוקח את הביצה , מכניסה לפיו רמגלגל אותה הלוך וחזור בין הלשון לחך , ההחזקה והטלטול של הביצה הם הוכחה לרגישות יוצאת דופן ולבקרה של שרירים . מלתעות היכולות למעוך עצם שרק של תאר , יכולות להחזיק ביצה בלי לפגרע בתנין הזעיר שבתוכה . אם אחד הצעירים בימשפחה ' מסתבך בצרה , הוא משמיע ארוכות קול חזק וגבוה , שנשמע כקריאת חרדה . האחרים מצטרפים עד למשך חצי דקהן וכולם בורחים למים או מסתתרים בסבך הצמחייה . התנינים הבוגרים מגיבים לקולות ונעים לכיוון הקול , גם אם עליהם לצאת מהמים לשבו כך . לאתר מספר שברעות מתפזרים התנינים הצעירים בהדרגה , הם מחפשים יובלים ובריכות שאין בהם ברגרים או בוגרים למחצה , כאשר הם פוגשים תנין גדול מהם , הם מתרחקים . ...
אל הספר