תּתגֹּדדי בת־גדוד (מיכה ד 14)

של הנביא מיכה . הצעה זו זכתה לחיזוק על ידי אליגר , ומאז פרסם אליגר את מחקרו , חוזרים על הצעתו רוב החוקרים העוסקים בטופונומיה ובספר מיכה . קלאי הטיל ספק בזיהוי זה , וסבר שיש לזהות את תל גודד עם העיר לבנה המוזכרת במקרא פעמים רבות . החוקרים שניסו כוחם במלאכת זיהויו של תל ג׳דידה , לא ניצלו למעשה את כל הכללים , שעל פיהם אפשר לזהות אתר . סברתו של אולברייט כי בתל ג׳דידה שכנה העיר גדרה , היא ההצעה היחידה הקושרת בין השם הערבי שנשתמר , ג׳דידה , ובין השם העתיק גדרה . אולם גדרה זו כבר זוהתה עם ח׳רבת ג׳דראיא , הנמצאת ק״מ אחד מדרום לבית נטיף . לעומת זאת , הזיהויים האחרים שהציעו החוקרים לתל ג׳דידה , מתאימים אמנם לאזור שמצוי בו התל , אך אין להם כל קשר פונטי או משמעותי לשם ג׳דידה . לכן סבורני שיש לבקש עיר בשם דומה לג׳דידה , ששכנה בתל זה , ונראה לי כי השם תל ג׳דידה משמר את שם העיר היהודאית ״גדוד״ , ששכנה על דרך עזקה – מרשה – לכיש . אחד המרכיבים החשובים במחקר השמות של יישובי הארץ העתיקים הוא שימור השם . נראה שתל ג׳דידה משמר בשמו את שם העיר היהודאית ״גדוד״ . החוקרים נוהגים לראות בשם ״ג׳דידה״ את המילה הערב...  אל הספר