"סדר, סדר, סדר"

באיזה מובן אפשר לדבר על הקרנבל בתל אביב כקרנבלי ? אם נקודת המוצא היא הגדרותיו של בחטין , עלולים הממצאים במבט ראשון להיראות מאכזבים . הלמן עומדת על אי ההתאמה הזאת ברמה התמטית . שלוש התמות המאפיינות את הקרנבל : האוכל , המין והאלימות , לא באו לידי ביטוי מפורש בקרנבל של תל אביב , ובוודאי לא באופן הבוטה שבו באו לידי ביטוי בקרנבל הימי ביניימי הרנסנסי . בתל אביב באו שלוש התמות הללו לידי ביטוי מרומז ומעודן ביותר : האוכל – באמצעות " תוצרת הארץ " והמיצגים החקלאיים ; המין – באמצעות 19 הלמן , 2007 עמ ' . 88 דברים דומים אומר יוסף שקד . ראו " לקראת השמחה היהודית החדשה " , הארץ י ' אדר תרצ " א , . 8 . 3 . 1933 20 ראו בעיקר . Burke 1987 , pp . 185 - 191 בחטין כמעט אינו מדבר על תפקיד האלימות בקרנבל , ומתמקד בעיקר בשניים האחרים , ובכך לוקות הגדרותיו בסוג של רומנטיזציה . ראו . Hayman 1983 מיצגי התינוקות ועידוד הילודה ; והאלימות – באמצעות המן המוביל את מרדכי על הסוס . עם זאת , בשנתיים האחרונות באה האלימות הסמלית לידי ביטוי מפורש יותר באמצעות ההצגות " משפט הספרים הנשרפים " ו " יום הדין לתנין " . בכל מקרה ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב