מתעדי הקרנבל היו בעיקר תושבי תל אביב , ולפיכך הונצח האירוע בזיכרונות ובהיסטוריוגרפיה המקומית בדרך כלל כאירוע מקומי . אבל בשנות העשרים נעשה הקרנבל מאירוע מקומי לאירוע כלל ארצי שמשך מבקרים מכל ארץ ישראל , ולמעשה היווה את האטרקציה התיירותית הראשונה במעלה לתושבי הארץ . מרבית המבקרים בקרנבל ראו בביקור זה חלק ממסע אל בירתו התרבותית החדשה של היישוב , בניסיון לטעום על קצה המזלג מן החיים בה . קרנבל הפורים המחיש את חשיבותה הסימבולית של תל אביב לא רק בעבור תושביה אלא בעבור היישוב כולו . בתאוריה האנתרופולוגית בת זמננו הופנתה תשומת לב רבה לדמיון שבין עולה הרגל , התר אחר ישועת הנפש , ובין התייר , המבקש את הנאת הגוף ( והנפש ) . תאורטיקנים בני זמננו הסבו את תשומת הלב לדמיון המבני שבין עלייה לרגל לאתר דתי ובין עלייה לרגל לעיר בירה תרבותית או לפארק שעשועים . בשני המקרים מכוננת העלייה לרגל רצף חלל זמן מופרד מרצף החלל זמן של חיי היום יום , כשמלבד ההפרדה הריטואלית המוכרת , נוסף האלמנט של המסע : השינוי ברצף החלל זמן הרגיל של עולה הרגל מורכב ממעבר למקום אחר . אבל השינוי אינו פתאומי , והוא מורכב מהכנות שעושה...
אל הספר