תהלוכת מסכות באמצע הנשף , שבה צעדו במרחב הנשף כל בעלי המסכות . כך יכלו להבטיח שכל המיצגים ייראו , ויש שהתהלוכה נועדה , בין השאר , גם לאפשר לקהל לבחור באופן דמוקרטי את הזוכים בתחרויות התלבושות . כך נוצר עוד ערעור מרחבי על החלוקה בין אמנים מקצועיים לקהל פסיבי . ואולם העובדה שכל משתתף בנשף היה בבחינת מיצג פוטנציאלי לא יצרה אינטימיות בקרב באי הנשף , אלא דווקא גירויים ויזואליים מתחלפים במהירות , כשכל מיצג מהלך שכזה נחשף לרגע ושב ונעלם בהמון . כך , למשל , נראים בתמונה של " הנשף העממי " של אגדתי משנת 1929 המוני אנשים בתחפושות ובמסכות , שמבטיהם משקפים בדיוק רב את המונח הסוציולוגי " : " Gesellschaft אנשים שהקשר ביניהם אינו אישי אלא עסקי או אינסטרומנטלי . במקרה הזה כולם קנו כרטיסים לאותו הנשף , אבל איש מהם אינו משוחח עם חברו , ומבטו של כל אחד מופנה לכיוון אחר , ונראה שכל אחד עובר חוויה חושית אחרת – בניגוד לנשפים שאורגנו בתקופה העות ' מאנית , שהתנהלו מעיקרם בישיבה ולא בעמידה ובתנועה כמו כאן , כך שהכול ראו ושמעו אותם דברים . נוסף על הקהל שתפקד כסוג של מיצג , היו , כמובן , בנשפים מיצגים אמנותיים מו...
אל הספר