גיבור הסיפור ״ספר שאבד״ , ר׳ שמריה שכתב פירוש על מגן אברהם ( מאת ר׳ אברהם אבלי הלוי גומבינר , , ( 1683 – 1637 מזכיר באופן מובהק את עדיאל עמזה , גיבור הסיפור המפורסם ״עד עולם״ מתוך האש והעצים . לא רק בכך שהחליט לא לפרסם את ספרו ששקד עליו שתיים עשרה שנים , משום שספר אחר הגיע לידיו , אלא בעיקר באופי שלו , בדרך שבה הוא מתייחס לכתיבה שלו ולעצמו . במקום אחר ניתחתי את ״עד עולם״ כמיתופואסיס והגעתי למסקנה שעדיאל עמזה חי בתודעת זמן מיוחדת שבה הכתיבה שלו , ההיסטוריה , בלתי נפרדת מאישיותו , מניסיון חייו . הכתיבה שלו היא התגלמות חיה של האירוע ההיסטורי ובה בעת התממשות האישיות שלו . אמנם ר׳ שמריה אינו היסטוריון ואינו סופר , הוא פרשן הלכה , אבל דמותו מושתתת על אותו היסוד . יתר על כן , הוא הדין לגבי דמותו של בעל מגן אברהם אשר עקב עניותו וצניעותו האגדיות כתב לעתים קרובות את פירושיו על שולחנו ועל קירות ביתו . וזה סמלי למדיי : הכתיבה מתקיימת בגוף העולם עצמו , בתוך החומר הגס , האילם של הקיום האנושי . באור זה , הן הכתיבה של בעל מגן אברהם והן הכתיבה של ר׳ שמריה הן בבחינת הידע הבלום , המסר שלא מגיע , עלול או ...
אל הספר