הקריאה הביקורתית בספרו של אנרי פייר סילקה לא מעט אי הבנות ביחס לכנות . ואולם בדרך להגדרת מהותה של רטוריקת הכנות אורבת סכנה מן הצד הנגדי של המפה : אסתטיזציה או פואטיזציה יתרה של מושג הכנות . על מנת לבחון אפשרות זאת , נדון בפרק המבוא ״רטוריקת הכנות״ בספרו של מנחם ברינקר על ברנר עד הסימטה הטבריינית . לקחי קריאתנו את פייר יאפשרו לנו להעריך , באיזו מידה נוכל להתבסס על תפיסתו של ברינקר . בהמשך נעשה מהלכים נוספים לקראת הגדרתה של רטוריקת הכנות – לא כרטוריקה כנה ( המצומצמת להבעת מחשבות ורגשות ) ולא ככנות רטורית ( המצומצמת ליצירת אפקטים פואטיים ) , אלא כקטגוריה דיסקורסיבית מיוחדת , אשר לבד מהיותה מפתחת קשרים עצמאיים עם הקטגוריות העיקריות של השיח , היא משנה אותן עצמן . מנחם ברינקר מניח תשתית לכל דיון בנושא זה שיבוא אחריו . הוא מסביר תחילה את רתיעתה של הביקורת משאלת היחס בין רטוריקה לכנות : ״הצירוף של ׳רטוריקה׳ ו׳כנות׳ נראה פרדוקסלי : היכולה להיות ׳רטוריקה של כנות׳ ? האם אין הכנות נעלמת במקום שיש רטוריקה , והאם אין עצם קיומה מחייב העדרה של רטוריקה ? ״ ( . ( 13 התשובה של החוקר אינה משתמעת לשני פנים...
אל הספר