בדומה לפרקים הקודמים , גם כאן נסתפק בהצגת עיקרי הביקורת ובשרטוט קווי המחלוקת המרכזיים בנוגע לפרדיגמה המקרו סוציולוגית : ביקורת על הגישה הפונקציונלית ועל חוסר התייחסות לאחריות אינדיבידואלית בביצוע העבירות ; ביקורת על המתודולוגיה של הניתוח הפונקציונלי , אשר מובילה להבנת אירועים בהתאם להנחות המוצא התיאורטיות ; ביקורת על הימנעותם של חלק מהכותבים מהצעת שינויי מדיניות שיסייעו להתמודדות עם בעיות של עבריינות ופשיעה ; ומנגד , חשש ששינויים כאלה יובילו להרחבה ולהעמקה של רשת הפיקוח . 5 כאמור בתת הפרק הדן בתיאוריות פמיניסטיות , מסוף שנות השבעים חלו שינויים פרוצדורליים רבים במעמדה של נפגעת העבירה בהליך הפלילי . עם זאת , המדינה , אשר רואה בענישה מטרה מרכזית של ההליך , עדיין ' גונבת ' את הקונפליקט העומד ביסוד ההתנהגות הפלילית . שילוב נפגע העבירה בהליך והשאלה אם לפעול למען יישוב הקונפליקט מוכפפים לאינטרס של ענישה וגמול . בניגוד לחלק גדול מהכתיבה המתמקדת בזכויות נפגעי העבירה ומבקשת לחזק את זכויותיהם בתוך ההליך שתכליתו ענישה , כריסטי רואה בהחזרת הקונפליקט לצדדים חלופה להליך הפלילי ולענישה . רעיונות אלו מ...
אל הספר