תפיסת העבריינות והפשיעה כתוצר של בחירה מחושבת מצד מבצע העבירה מובילה למדיניות חברתית המתמקדת בשלוש מטרות : גמול , הרתעה ומניעת הזדמנויות . על מטרתה של מניעת ההזדמנויות הרחבנו בעמודים הקודמים . בחלק זה נתייחס לשתי סוגיות נוספות הקשורות למדיניות אכיפת החוק . הראשונה היא הבחנה רעיונית בין מושג הגמול למושג ההרתעה והמחשת הדרך שבה השפיע כל אחד מהמושגים הללו על מדיניות הענישה במהלך שלושים השנים האחרונות . הסוגיה השנייה היא אינטרס הרתעת הרבים , והמידע שהצטבר במחקרים רבים ביחס לאפשרות להשיג הרתעה באמצעות החמרה בענישה או בכלים אחרים . בין גמול להרתעה תפיסת הגמול כמטרת ענישה נגזרת מההנחה שעובר החוק נושא באחריות מוסרית בגין מעשיו . מכאן זכותה של החברה , ולשיטת חלק מהכותבים אף חובתה המוסרית , להענישו באופן שישקף את מידת הפגיעה שנגרמה לחברה . גישה זו מדגישה את ערכה הסימבולי של הענישה , כביטוי של מידת ההסתייגות החברתית מהמעשה הפלילי . ככל שהעונש המוטל על עובר החוק חמור יותר , כך הוא מבטא מידה רבה יותר של הוקעה חברתית . טענה משלימה עולה לא אחת בקשר ליחסה של החברה לנפגע העבירה , אשר עבורו מבטא העונש גם...
אל הספר