כאמור , עיקרים רבים מתקופת ההשכלה הוטמעו במסמכים המכוננים של המשטרים הליברל דמוקרטיים שנוסדו במהלך המאה ה 18 ואף עוגנו כבסיס של המשפט הפלילי המודרני . תהליך מורכב זה נמשך על פני עשרות רבות של שנים . בסופו נוצרה התאמה בין דעותיהם של תיאורטיקנים קלאסיים לגבי הסיבות המובילות אנשים לבצע עבירות לבין המדיניות המשפטית , המבוססת על הפעלת סמכויות המשפט הפלילי לצורך גמול והרתעה . אך התאמה זו נמשכה זמן קצר בלבד . כבר בתחילת המאה ה 19 החלו תיאורטיקנים וחוקרים מתחום הקרימינולוגיה לפקפק בחלק מהרעיונות העומדים ביסוד הפרדיגמה הקלאסית . רעיונות בסיסיים בפרדיגמה זו החלו להיסדק , בין היתר נוכח ממצאים אמפיריים שערערו אותם . כך החלו לעלות סימני שאלה לגבי הדעה שעוברי חוק בוחרים כיצד להתנהג באופן מושכל , המנותק מנסיבות אישיות וחברתיות , או לגבי הרעיון שניתן לגבש חוק רציונלי שיתווה מערכת של תמריצים שליליים ( עונשים ) , אשר יאפשרו להפחית את רמות העבריינות והפשיעה . מתקופה זו ואילך התפתחה ביקורת המתייחסת לשלושה מעקרונותיה הבסיסיים של התיאוריה הקלאסית : ההנחה שהאדם הוא חופשי ובעל יכולת בחירה ; ההנחה שהאדם והחב...
אל הספר