פרק שלישי שני פניו של הדיאלוג

לעוצמה זו ולהשפעותיה פותחת בפנינו דרכים חדשות להבין את יחסי הגומלין שלנו עם אחרים ולשלוט בהם במידת – מה . אין צורך שאחרים יפנו אלינו ישירות בכדי שנתפוס עמדה של נמענים למסרים שלהם , ולמעשה איש אינו צריך לפנות אלינו כלל . פעמים רבות , למשל , אנו מוצאים את עצמנו נחשפים למצוקה בעת שאנו עוברים ברחוב או מזפזפים בשלט הטלוויזיה , ומרגישים שאנו צריכים לפעול . לעתים אנו נענים לצורך זה ופועלים : מרימים טלפון , מרימים תרומה , מתגייסים להפגנה , כותבים מאמר , פונים למכרה שיכולה לסייע , מתנדבים בארגון כלשהו . במקרים כאלו אנו מציבים את עצמנו כנמענים לקריאה שאיש לא הפנה אלינו . לעתים אנו מצרפים אירועים שונים לכלל פנייה שמעולם לא נוסחה במילים מפורשות . למשל : מדי יום מתמרמרת בתי על השעמום שהיא חווה בבית – הספר , ופתאום אני ' מבינה ' את אשר היא אומרת : לא טוב לה שם , והיא איננה מבינה מדוע עליה לחזור ולשהות שם כל יום . והנה , אני מחליטה להיענות לסדרת ההיגדים שקיבלו - אצלי - משמעות מחודשת , ולחפש דרכים אחרות להשכלתה . לא בתי ביקשה ממני להחליף את שיטת החינוך ; אני היא זו שהפכה את סדרת ההיגדים היום – יומיים ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ