לעתים , החיים במסגרות גורמים לנו לשכוח שהעולם שלנו מורכב מהרבה יחידים . גם הצורך שלנו בהכללות ובהגדרות כוללניות מסיט אותנו לא פעם מההכרה בחשיבותו של הפרט . אבל אם נרצה או לא , הפוליטיקה הפנימית בכל מסגרות חיינו – אם המשפחתיות , החברתיות , הלימודיות , הצבאיות , התעסוקתיות , וכו ' – מאופיינת בעיקר באינטראקציות עם אנשים יחידים . אני לא מחדש דבר כשאני קובע שמבין מאות אנשים אלו יהיו תמיד כאלה שנחשיב יותר מהאחרים , שנעריך יותר – שנזכור לאורך זמן . זה יכול להיות חבר ילדות , מורה בבית ספר , מפקד או עמית לנשק בצבא , מרצה באוניברסיטה , או חבר לעבודה . מדובר באנשים שנצנוצם בהק יותר , שצבעם בלט יותר , שהרושם שהותירו , אם בשל מעשיהם ואם בשל מאפייני אישיותם , היה חזק יותר מהרושם שהותירו עלינו אנשים אחרים . בעיניי , מאיר חליפה , כיום גמלאי משרד החוץ , הוא אחד מהאנשים האלה . אדם יחיד ומיוחד שניחן בחוכמת חיים ובתכונות אופי שהפכו אותו לאגדה בחייו . כמו רוב האגדות , גם מאיר הוא אגדה שנויה במחלוקת . עם זאת , במבחן התוצאה , חותמו של האיש ניכר בתחומי עשייה רבים של משרד החוץ . הוא פעל במשך חמישה עשורים וגם א...
אל הספר