נפלה בחלקי זכות לספר סיפור על מקום שתלאות החיים ואיתני הטבע לא מפסיקים להלום בו ולא מפסיקים להקשות על שוכניו . מקום שבו עם שלם חי את חייו על אי קסום , אל מול ים כחול ומזמין , ועדיין מתקשה ליהנות מהם . העם הזה חולק את האי עם הרפובליקה הדומיניקנית , בדרומה של יבשת אמריקה . המדינה הזאת נקראת האיטי . נקלעתי לשם בנסיבות טרגיות – לאחר אסון טבע אימתני . נקלעתי לשם כאחד ממאתיים עשרים וארבעה ישראלים שנשלחו להושיט את ידה של המדינה שלנו לעם בהאיטי בשעתו הקשה ביותר . הסיפור שאספר שייך לאנשים האלה . הוא שייך לאזרחים וחיילים חדורי שליחות , מלאים בחמלה ובאהבת אדם , שירדו ממטוסי אל על באישון לילה כדי להציל חיים . זהו סיפור על שיתוף פעולה ועל עבודת צוות בין גופי המדינה שונים , צבאים ואזרחיים , שקיבלו משימה מורכבת , עמוסה לעייפה ברגשות חמלה , בייסורי מצפון ועצב , ומאופיינת בחיבוטי נפש מתחום המוסר והאתיקה . הישראלים שבו הביתה לאחר שהמשימה הושלמה בהצלחה . נטלנו חלק בהצלחה הזאת , חבריי למסדרונותיו של משרד החוץ הישראלי ואנוכי , אנשים נהדרים כמו עמוס רדיאן , דני סבן , אלון שמר , עפר מזר , דניאל סעדה , טל חדד...
אל הספר