גישת המצב

הביקורת על גישת התכונות הובילה להתמקדות במצב ) קרי , סביבת העבודה , ההקשר הארגוני ( כפתרון אפשרי לחידת המנהיגות . ההנחה שאנשים נולדים מנהיגים נדחתה , ובמקומה החלו חוקרים לחפש אחר מאפיינים ייחודיים בסביבת העבודה / הארגון , שמשפיעים על התנהגותו של המנהיג בקבוצה ועל רמת הביצועים שלו בעבודה ) . ) Campbell et al ,. 1970 מספר משתנים סביבתיים – מצביים נתפסו ככאלה העשויים להשפיע על התנהגותו של המנהיג , בהם התכונות המבניות של הארגון ) גודל הארגון , מבנהו ההיררכי , מידת הפורמליות בו , טכנולוגיה ( , מאפייני התפקיד ) סוג המשימה , כללים פרוצדוראליים , ציפיות הביצוע , כוח ( , מאפייני הכפיפים ) גיל , השכלה , ידע , ניסיון מקצועי , סובלנות לעמימות , אחריות ( , הסביבה הפנימית ) אקלים , תרבות , פתיחות , רמות השיתוף , האווירה בקבוצה , ערכים ( , והסביבה החיצונית ) מורכבות , יציבות , חוסר ודאות , תלות במשאבים , מיסוד ( . הקושי העיקרי בגישה זו נבע מהיעדר מחקר אמפירי שתכליתו לבחון את תקפותן של הנחות היסוד של גישת המצב , והמחקרים המעטים שהתבצעו בהשראתה של גישה זו התמקדו במשתנה אחד של הסביבה , תוצאה בין השאר , ...  אל הספר