בתחילת המאה העשרים , תומאס קארליל ) Carlyle , 1910 ( הניח את היסודות לגישת " האדם הדגול ” ) The great man ( בהבנת תופעת המנהיגות . לדידו , ההתקדמות הכלכלית והטכנולוגית בעולם מיוחסת , במידה רבה , לאנשים דגולים אשר הגיעו להישגים משמעותיים בחייהם . השאלה שעמדה לדיון במשך שנים הייתה , האם מנהיגים דגולים יוצרים את הרגעים הגדולים בהיסטוריה , או שהרגעים הגדולים יוצרים את האדם הדגול . למשל , האם בן גוריון היה זוכה למעמד של מנהיג דגול גם בתקופתנו , כאשר המדינה כבר קיימת והיבטיה הפוליטיים , כלכליים , תרבותיים ופוליטיים כבר מוסדו . בתקופת מלחמת העולם השנייה , ההשקפה השלטת ייחסה מנהיגות לתכונות מולדות הבאות לידי ביטוי ביכולתו של האדם לפעול באופן מנהיגותו . מיד לאחר מלחמת העולם השנייה , ראלף סטוגדיל ) Stogdill , 1974 ( סקר 124 מחקרים שעסקו בתכונות אישיותיות של המנהיגים והגיע למסקנה , כי אדם המחזיק בעמדת מנהיגות מאופיין בשישה מקבצים של תכונות : יכולת ) אינטליגנציה , ערנות , יכולת מילולית , מקוריות ( , הישגיות ) ידע , תובנה , יכולות ספורטיביות ( , אחריות ) יוזמה , נחישות , אגרסיביות , ביטחון עצמי ( ,...
אל הספר