העיסוק בחקר ההנעה של עובדים החל כבר בסוף המאה התשע – עשרה , אז הבינו חוקרים מתחום תורת הארגון , כי התפוקה הגבוהה בבתי החרושת אינה תולדה של פיתוח טכנולוגי בלבד , אלא קשורה קשר הדוק לעמדותיו ולתחושותיו של העובד כלפי העבודה . חוקרים פורצי דרך כטיילור ומאיו , אותם הזכרנו בפרק הראשון , ניסו להבין את גורמי ההנעה בעבודה , כל אחד מנקודת המבט הייחודית לו . חוקרים מאוחרים יותר פיתחו תיאוריות שונות שניסו להסביר את הגורמים המשפיעים על הנעת עובדים . באופן בלתי נמנע , המחקר על אודות גורמי הנעה בעבודה חדר למינהל החינוך וחוקרים בחנו את גורמי ההנעה של מורים , מנהלים , מפקחים ובעלי תפקידים שונים בבית הספר . כאשר אנו מנסים להבין תהליכי הנעה של עובדים בארגוני עבודה , אנו בעצם שואלים , מדוע אנשים עושים מה שהם עושים . מדוע , למשל , מורים מסוימים מגיעים לעבודה ומבצעים רק את המינימום ההכרחי המוטל עליהם , בעוד אחרים מגיעים לעבודתם מלאי אנרגיה והתלהבות ועובדים בעניין ובמסירות ? מדוע מנהלים אחדים מתמקדים בניהול השוטף של בית הספר ללא הצבת חזון חינוכי לבית הספר , ואילו אחרים מקדישים מאמצים רבים למימושו של חזון חינ...
אל הספר