ברוב הארגונים הגדולים שבהם מועסקים אנשי מקצוע ) פרופסיונלים ( , קיים מתח בלתי נמנע בין הציפיות הנובעות מהמבנה הבירוקרטי של הארגון לבין הקודים המנחים את איש המקצוע בעבודתו . המקור המרכזי לעימות האפשרי בין שתי תפיסות מבניות אלו הוא מבנה הסמכות בארגון . בעוד שאיש המקצוע , קרי , המורה , מודרך על ידי הסמכות והשליטה הנובעים מהתייחסות קבוצת העמיתים שלו ומהידע המקצועי שרכש במהלך הכשרתו המקצועית , המבנה הבירוקרטי מדגיש סמכות הנובעת ממבנה ההיררכיה של הארגון , לפיו על המורים לציית למנהל מתוקף תפקידו הגבוה משלהם בהיררכיה הארגונית של בית הספר . לזה עלינו להוסיף את ההנחה כי החלטותיו של הבירוקרט מכוונות להיטיב עם הארגון ואילו החלטותיו של איש המקצוע מכוונות להיטיב עם הלקוח שלו . העימות הבלתי נמנע בין האתיקה הפרופסיונלית למבנה הבירוקרטי מתבטא בשלושה סוגי ארגונים : ארגונים לא פרופסיונליים הכוללים מספר מצומצם של אנשי מקצוע , ארגונים פרופסיונליים , וארגונים פרופסיונליים – למחצה . בארגון הראשון , שבו בדרך כלל המטרה העיקרית היא רווח כספי , המנהלים פועלים לתיאום הפעולות שיובילו למרב הרווחים האפשריים לארגון ו...
אל הספר