תנועת התיאוריה במינהל החינוך

התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה התאפיינה במתקפות חוזרות ונשנות על בסיס הידע ששימש להכשרתם של מנהלי בתי ספר בארצות הברית , שהיה מבוסס על מרשמים של מנהלים מנוסים וותקים במקום על תיאוריות ומחקר מעמיק ותקף ) . ) Murphy , 1995 מתוך ביקורת זו , ומתוך הרצון והתקווה לפתח יסודות קוגניטיביים חזקים למנהיגות חינוכית , צמחו רעיונות חדשים אודות הידע הנדרש במינהל החינוך . הדרישה הייתה למדע המינהל . המרשמים מהשדה הוחלפו בעידן זה בחומרים תיאורטיים , קונספטואליים ואמפיריים , השאובים ממדעי החברה השונים . הוגי הדעות בתחום ניסו לפתח ידע המבוסס על חקירה מדעית . מינהל החינוך נתפס כמדע יישומי שבתוכו תיאוריה ומחקר קשורים ישירות ובצורה ליניארית לפרקטיקה הפרופסיונלית . התיאוריה נתפסה כמי שקובעת את הפרקטיקה , ומכאן שהיא קודמת לידע המעשי של המנהל ומהווה מקור להדרכתו בהתנהגותו המקצועית . גישה זו הובילה לאימוץ שיטות מחקר פוזיטיבסטיות , כמותיות ואובייקטיביות , הנהוגות במדעי החברה האחרים . למשל , שאלונים שמטרתם מדידת התנהגותו של המנהיג . אלה היו מחקרים בעלי מדגם רחב , שהשתמשו בסקאלות למילוי עצמי על ידי הנשאלים , והיו ...  אל הספר