התבססותו של התחום על תחומי ידע אחרים , לצד רב – גוניות מחקרית מרשימה , מובילה לשאלת היכולת לעצב גבולות ידע ברורים לתחום , קרי , לזהות תופעות ותהליכים המהווים את מוקד העניין של מינהל החינוך , ולקבוע בוודאות אילו תופעות ותהליכים אינם בתחום העניין . התשובה לשאלה זו מורכבת אך נוטה לשלילה . למרות כמה עשורים של מחקר בתחום מינהל החינוך , אין הסכמה בין החוקרים בתחום זה על התוכן והידע הרלוונטיים לפרקטיקה ולמחקר . התחום מאופיין בפלורליזם קונספטואלי . ישנם מודלים בירוקרטים , קולגיאליים , מיקרו – פוליטיים , תרבותיים וכדומה . למעשה , ניתן כיום לטעון טיעונים בעד ונגד הכללתם של תחומי ידע בתחום . למשל , האם ניתוחים כלכליים של מערכות חינוך הם חלק מתחום מינהל החינוך ? האם התחום כולל ניתוח מדיניות חינוכית או שהוא מתמקד בבית הספר בלבד ? האם חקר המנהיגות הוא חלק בלתי נפרד ממינהל החינוך , או שהוא תחום ידע בפני עצמו ? דן גיבתון ) , ) Gibton , 2004 למשל , תומך בהכללתו של תחום החקר של התחיקה החינוכית בתוך השיח של מינהל החינוך ובוחן את היחסים בין שני תחומי המחקר הללו . על מנת להמחיש את הקושי בקביעת גבולות ברורי...
אל הספר