פרק שמונה עשר הקשרים חברתיים־תרבותיים של אובדן: שיקולים להתערבויות רגישות־תרבות

אבל אחרי מותו של אדם אהוב הוא אוניברסלי ונורמלי , אין אנושי ממנו . תגובות אבל של יחידים , על המרכיבים הביו פסיכו חברתיים שלהן , וכן התגובות המתקבלות באישור בחברה , נבדלות מאוד אלה מאלה . משך הזמן וסדר הגודל של תגובות אלה נקבעים , בין השאר , על פי זהותו של האדם שמת , ההיסטוריה והאופי של המתאבל , וההקשר הדתי והתרבותי של השכוּל . לדוגמה , אחרי מוות של בן זוג או ילד , לעתים האבל רואה את עצמו ואת העולם מתוך הטיה יסודית – אין שום ערך לחיים בלי המת האהוב כל כך ( . ( Witztum et al ,. 2001 הבנת הפרספקטיבה הזאת איננה נובעת רק מאופיו של האובדן , אלא גם ממשך הזמן מאז המוות ומשלל משתנים אחרים שאליהם מתייחסת הספרות המקצועית ( . ( Stroebe et al ,. 2008 נוסף על כך , יש חשיבות מכרעת לעדשה התרבותית שדרכה מביטים . בחברות המערביות האינדיבידואליות , ראיית העולם כחסר משמעות במהלך השבועות הראשונים אחרי האובדן יכולה להיחשב כביטוי של אבל נורמלי . ואילו בתרבויות איסלמיות רבות , תגובה כזאת עלולה להיחשב סטייה מהנורמה החברתית , בשל השקפת העולם התרבותית המדגישה חזרה לתפקוד מסתגל ימים מעטים לאחר המוות ( . ( Rubin & ...  אל הספר