את השינוי במעמדו של החזיר בישראל בשני העשורים האחרונים ניתן לתאר כלא פחות מדרמטי . החזיר , שבעיני רוב הישראלים נתפס בעבר כ " שיקוץ " מטעמים דתיים ו / או לאומיים וכנמצא מחוץ לקונצנזוס , הפך לסחורה – מתועבת בעיני חלק מהציבור , נחשקת בידי חלק אחר ונסבלת בעיני רבים . מעמדו המיוחד והמוקצה של החזיר נשחק בקרב הציבור היהודי בישראל במהלך שני העשורים האחרונים , כמו גם המשמעות הפוליטית שיוחסה לו ושלאורה התנהלו המאבקים . שינויים דמוגרפיים וכלכליים הפכו את סוגיית החזיר משאלה של זהות לאומית וגבולות לאומיים לשאלה של סגנון חיים ושל כלכלת שוק המכתיבה חוקים של ביקוש והיצע . בהתאמה , השתרשו בשר החזיר ומוצריו כחלק מהתפריט של קהילות המהגרים בישראל וכחלק ממגוון ההתנסות הקולינארי של המעמד הבינוני החדש , והפכו בעיני ישראלים רבים לעניין של העדפה אישית . השינויים הכלכליים והדמוגרפיים שינו לבלי הכר גם את אסטרטגיית היזמים החילונים , ממאבק פוליטי שנשען על לגיטימציה אידיאולוגית – חופש פרט או רפובליקניזם – להתרחבות כלכלית מנותקת כמעט כליל מפוליטיקה ואידיאולוגיה . אם בעבר מפלגות דתיות נחושות והסדרים קואליציוניים יכלו...
אל הספר