תהליך הפיכתו של החזיר מסמל ( אנטי ) לאומי למוצר צריכה ולעניין של העדפה הוא חלק משינוי תרבותי רחב יותר ומצמיחתה של חברת צריכה . את התפיסה הפוריטנית של החברה החלוצית , יחד עם המחסור והמשאבים המוגבלים , החליפו בשנות השמונים בישראל השפע , אפשרויות הבחירה והתפתחותה של תרבות אכילה סקרנית ולעתים אנינה . מסעדות אתניות ומקומיות התחרו על לקוחות חדשים ועל ציוד בישול . מזון מיובא בחנויות מיוחדות ובסופרמרקטים , ספרי בישול רבי מכר , שידור תכניות בישול בשעות צפיית השיא , מסעות בישול ואוכל ושפים שהפכו לידוענים , העידו כולם על תרבות האוכל החדשה של המעמד הבינוני גבוה בישראל . עבור ישראלים רבים הפך האוכל לחלק מתרבות הפנאי וסגנון החיים , וקניית מוצרי מזון , בישול ואכילה הפכו ל " התנסות " , " חוויה " וביטוי מעמדי . לעתים , ההרפתקאות הקולינריות החדשות אתגרו מגבלות דתיות שונות והציבו דילמות בפני ישראלים המחויבים למסורת . אך למרות השינויים שתוארו , רוב הישראלים ממשיכים להימנע מאכילת חזיר . בסקר שבדק שמירת כשרות בקרב יהודים בישראל בשנת , 2011 רק 24 אחוזים מהישראלים הגדירו עצמם כמי שאינם שומרים כשרות כלל בנוגע ...
אל הספר