בדומה לתהליך שהתחולל בנושא הנישואין בישראל , גם בנושא הקבורה הצרכים והדרישות החדשים , אל מול המערכת הפוליטית שהתקשתה לספק תשובות , יצרו מציאות חדשה ששילבה אידיאולוגיה חילונית עם אינטרסים כלכליים . במושגיו של וולטר ( Walter , 2005 ) ניתן לתאר את ניהול הקבורה בישראל כשילוב בין הבירוקרטיה הדתית – מונופול אורתודוקסי במימון המדינה – לבין מודל כלכלי שבו יזמים עסקיים מציעים מגוון שירותי קבורה . שילוב זה נוצר לא מכורח חלוקת עבודה מסודרת אלא כתוצאה מהצלחה חלקית של המאבק העקרוני לקבורה אזרחית בישראל ויותר מכך בזכות השינויים הדמוגרפיים והכלכליים שנידונו גם בפרקים האחרים . המאבק לקבורה אזרחית התנהל בערוצים פוליטיים פורמאליים ומשפטיים , קיבל תנופה מהשינויים הדמוגרפיים והצרכים של מהגרים ספק יהודים , והביא להקמה של בית עלמין אזרחי אחד בפריפריה ועוד מספר בתי עלמין קטנים באזור המרכז . בתי עלמין אלה , יחד עם הגמישות שגילו חלק מבתי הקברות האחרים , פתרו את מצוקותיהם של רוב העולים , אבל לא נתנו מענה מספק לתביעותיהם של ישראלים ותיקים . אל הוואקום בין החלטות הממשלה לבין הוצאתן לפועל , ובתגובה לביקוש הגובר לק...
אל הספר