בהשוואה למדינות מערביות , ישראל מתוארת כ " מדינה משפחתית" שבה ממשיך להתקיים המבנה המשפחתי המסורתי של נישואין וילודה במסגרת " נורמטיבית " . מיסודה של המשפחתיות בישראל הופך אותה לעניין ציבורי ופוליטי יותר מאשר פרטי ואישי ( פוגל ביז ' אוי , : 1999 . ( 114 עבור רובם המכריע של היהודים בישראל החתונה האורתודוקסית היא עדיין הבחירה הטבעית . 70 אחוזים מהישראלים מאמינים שחשוב לקיים טקס נישואין אורתודוקסי ( תרשים . ( 3 . 2 הנאמנות לטקס המסורתי , למרות הדימוי השלילי של הרבנות , קשורה למחיר הנתפס ( כלכלי או אחר ) של האלטרנטיבות , אבל גם לתפיסה בקרב יהודים לא דתיים רבים שהנישואין האורתודוקסיים ממלאים תפקיד משמעותי בהגדרת גבולות הקולקטיב ושימורם , וכי שבירת המסגרת מאיימת על אחדות האומה או על התא המשפחתי המסורתי ( טריגר , . ( 2005 אולם , למרות ההעדפה הברורה לנישואין אורתודוקסיים , בשני העשורים האחרונים מתחוללים בישראל שינויים במבנה המשפחה ודפוסי החתונה המצביעים על ירידה בסמכות הממסד הרבני . שינויים אלה כוללים את המספר הגדל של משפחות פוסט מודרניות , של נישואין מחוץ לרבנות וחיים משותפים ללא נישואין , עלי...
אל הספר