בתי המשפט הפכו במהלך השנים לכתובת עבור יזמים חילונים , ועוד יותר מכך עבור אזרחים במצוקה ( לעתים בסיוע ארגונים חילוניים ) שהממסד הרבני סירב להכיר בזכותם להינשא או שהמדינה סירבה להכיר בזוגיותם . בית המשפט במהלך השנים לא השווה את מעמדם של נישואין לא אורתודוקסיים והעניק להם גושפנקא חוקית , אולם בסדרת פסיקות הוא הכשיר מסגרות אלטרנטיביות לנישואין האורתודוקסיים והקנה זכויות שונות בעלות משמעות לתאים משפחתיים אלטרנטיביים . בכך הקל בית המשפט על מצוקת הציבור החילוני , יצר כר נוח לפעולותיהם של היזמים החילונים השונים , ביצר את האלטרנטיבות שיצרו לממסד הרבני ואיפשר לחילונים שרצו בכך " לעקוף " את המונופול האורתודוקסי . המהלך המשמעותי הראשון של בית המשפט היה בהכרה בתקפות נישואין שנערכו מחוץ לישראל . בשנת 1962 עתרה הגברת הנרייט אנה קטרינה פונק שלזינגר נגד שר הפנים ( בג " צ 143 / 62 פונק שלזינגר נ ' שר הפנים , פ " ד יז ( 225 ( 1 ) בטענה כי משרד הפנים מסרב להכיר בנישואיה , מסרב להכיר בה כאישה נשואה ומסרב שתירשם תחת שם משפחתה החדש ( שלזינגר ) במרשם האוכלוסין . השאלה שבית המשפט נדרש אליה הייתה האם יש תוקף ל...
אל הספר