הזירה הפוליטית ובתי המשפט לא היו בהכרח ה " מקום " שבו עוצבו מחדש כללי המשחק . כפי שנראה בהרחבה בפרקים הבאים , את תהליכי החילון הניעו פעולות קטנות וגדולות אשר התאפיינו בבחירה לעקוף את הסטאטוס קוו על פני עימות פוליטי ישיר . התסכול ההולך וגובר מהמערכת הפוליטית והאמון הפוחת באפשרות לחולל שינוי דרך פעולה פוליטית ישירה הביאו לאדישות ולנסיגה מהפוליטיקה , אך במקביל הובילו גם ליוזמות וערוצי פעולה חדשים . לפעולות אלה , שתוארו קודם כ " תת פוליטיקה " , היו שני יתרונות חשובים עבור היזמים בהשוואה לערוצי הפעולה הפורמאליים . ראשית , כמו יוזמות אחרות הן השכילו להתאים עצמן לתרבות הפוליטית שהתפתחה בישראל , אשר בה פתרונות לא פורמאליים היו פרודוקטיביים יותר , ושנית , יוזמות אלה יכלו לנצל לטובתן את ההזדמנויות שפתחו בפניהם תהליכי הגלובליזציה , המדיניות הניאו ליברלית וחברת הצריכה . תגובתם של היזמים החילונים הייתה דומה לזו של יחידים וקבוצות אחרים שהיו מתוסכלים מהשיתוק הפוליטי . יוזמות עצמאיות חוקיות ולא חוקיות נעשו לחלק אינטגרלי מהתרבות הפוליטית הישראלית , כאשר קבוצות שכשלו בניסיון לחולל שינוי באמצעים דמוקרטיי...
אל הספר