חולשתה של המערכת הפוליטית הפכה את בתי המשפט לכתובת למצוקות הציבור החילוני ולזירת מאבק אלטרנטיבית . פניות של יחידים ושל קבוצות לבתי המשפט עסקו תחילה בבקשת פתרון למצוקות קונקרטיות , ובהדרגה הורחבו הפניות גם לשאלות עקרוניות של יחסי דת מדינה ולבחינת מעמדו של הסטאטוס קוו . בעוד שבעבר נטה בית המשפט לצמצם את התערבותו בנושאים שנויים במחלוקת ולהתמקד בטיעונים פורמאליים כדי לנמק את הכרעותיו השונות , החל משנות השמונים בחר בית המשפט העליון בגישה אקטיביסטית שהתבטאה במעורבות גוברת בנושאים שבעבר נחשבו " בלתי שפיטים " . פרוצדוראלית , הורחבה זכות העמידה וברמה המהותית תכנית הורחבה ההתערבות בפעולות רשויות השלטון ( מזרחי ומידני , . ( 17 : 2006 עמדתו הליברלית של בית המשפט העליון ושינוי המגמה שלו , שהרחיבה את זכות העמידה ואת הביקורת השיפוטית , עודדו קבוצות חילוניות לפנות לבית המשפט שנתפס כאלטרנטיבה למערכת הפוליטית , שמיאנה לקבל הכרעות . מעורבותו ההולכת והגוברת של בית המשפט העליון בסוגיות שנחשבו קודם לכן כפוליטיות הפכה אותו , לטענת כהן וזיסר , ל "כביש עוקף פוליטיקה הסדרית " ( . ( 91 : 2003 לחלופין ניתן לטעון...
אל הספר