כישלונה המתמשך של המערכת הפוליטית להתאים את הסטאטוס קוו לשינויים שהתחוללו בשנים האחרונות , יחד עם התסכול והאמון הפוחת של ישראלים ביכולת לחולל שינוי באמצעות מעורבות פוליטית , הביאו לאדישות פוליטית אבל גם לפיתוח ערוצי פעולה חדשים . יזמים חילונים שזיהו הזדמנות לשינוי פעלו מחוץ לערוצים הממוסדים ומילאו את הריק ( הוואקום ) הפוליטי . היזמים – חילונים אידיאולוגיים , סוכני תרבות יהודית , מהגרים מברית המועצות ואנשי עסקים – זיהו את הצרכים , התשוקות והתביעות כנגד המגבלות של הסטאטוס קוו ואת ההזדמנויות החדשות לקרוא תיגר עליהן . בין אם התכוונו לכך ובין אם לאו , היו היזמים סוכני השינוי והערעור על הסמכות הדתית שעוגנה בסטאטוס קוו . היזמים החילונים הגיבו להזדמנויות הכלכליות והפוליטיות שזיהו . בחלק מהמקרים , המוטיבציה שמאחורי היוזמה הייתה פוליטית אידיאולוגית כמו קידום נישואין אזרחיים , במקרים אחרים , כמו בנושא המסחר בשבת , המוטיבציות היו כלכליות ביסודן . בפועל , ההעדפות והאסטרטגיות שגיבשו היזמים שילבו לעתים קרובות מניעים וטיעונים כלכליים ואידיאולוגיים . בחלק מהמקרים היו היוזמות קריאת תיגר מפורשת על הסטא...
אל הספר