צמיחתו של גוש אמונים בשנות השבעים מילאה תפקיד חשוב בניסיונה של הציונות הדתית לעבור ממעמד של שותף משני למעמד של מנהיגה ומובילה תוך חיבור חדש בין דת , פוליטיקה וטריטוריה . לפי דב שוורץ ( , ( 83 : 1999 ממלחמת ששת הימים התקרבו התיאולוגיה והאידיאולוגיה בציבור הציוני דתי עד כדי התלכדות , והחילון החל להיתפס כתופעה ארעית . כפי שהסביר אחד ממנהיגי הציונות הדתית , הציונות החילונית , שהשיגה את עיקר יעדיה , " מיצתה את עצמה וסיימה את תפקידה " ( קרפל , . ( 15 : 2003 מול מה שזיהתה כהתפתחות של חברה חילונית מערבית בישראל , חומרנית וחסרת ערכים , ביקשה הציונות הדתית להציב אלטרנטיבה של " תודעה אמונית " ( שם : -84 5 ) שתיקח לידיה את מושכות ההנהגה . ניצנים לתפיסה זו ניתן היה לראות כבר בשנות השישים כאשר " צעירי הפועל המזרחי " קראו להשלטת משטר התורה הכולל חינוך ממלכתי דתי לכלל ילדי ישראל וביטול הסטאטוס קוו בתחום שמירת השבת , המאפשר חילול שבת לציבור החילוני ( עזריאלי , . ( 26 : 1990 אולם , רק אחרי מלחמת ששת הימים הצליחו הציונות הדתית והדור החדש שצמח מתוכה להתנתק מההסתגרות המגזרית ולנסות להוביל את החברה הישראלית...
אל הספר